אודות רק להיום
כותב יומן אישי שנקרא רק להיום ומזמין את מי שמצא את עצמו פה ומבין מה זה אומר, לקרוא.

פחד גבהים: על משה, הקנאה והחדר הסגור
אני רוצה להצליח בגדול, אבל אני מקנא. ואני לא יודע אם אני רוצה שההצלחה שלי תצמח מתוך אותה קנאה יוקדת. אני מכיר את הקנאה הזו; היא מעוורת. היא הופכת את הפסגה לאל תובעני שדורש מהמגיעים אליו לסגוד לו, להקריב את האמת, ולפעמים להקריב אחרים.

אל תגנוב רגעי בכי
מאמר דעה פסיכוסוציולוגי על חשיבות הבכי ועל זיוף. הכי גרוע זה אנשים שמזייפים בכי, כי הם מנסים לגנוב את הנשגב שלאדם.

זה שאתה פרנואיד לא אומר
כתבתי הרבה דברים קשים באתר הזה. זו הדרך שלי להביע את עצמי. אפשר לקרוא למה שקוראים כאן – פסולת תודעתית. אני מוציא ומוציא, מזהם את החלל האינסופי של הרשת בצואת מחשבות ורגשות, ואז אני מרגיש נפלא.

נפש יהודי הומיה: קינה על העם שלא ידע מנוח
קינת איכה של המאה העשרים ואחת, אשר נכתב לאחר פדיון שבויי השביעי באוקטובר. הארץ מלקקת את פציה, וסכנת השכחה מרחפת באוויר. מה אנחנו, מה חיינו, מה סבלנו ומה צדקתנו?

איפה היה אלוהים בשואה
איפה היה אלוהים בשואה? אולי פשוט נמאס לו מאיתנו. זה טקסט על אל עייף, ועל בני אדם שמחפשים רחמים בעולם ששכח איך להרגיש.
רק להיום: דברו עם מישהו
לימדו אותנו שכל אחד לעצמו, בעצמו. שאין משמעות אמיתית לקיום שלנו, מלבד עבודה ומנוחה, מנוחה ועבודה. בסוף אנחנו כאן, אובדי עצות, מחפשים נחמה או בשורה, או סתם משהו שיעזור לנו למלא אוויר בריאות לעוד יום אחד.